כיונה במעי הדג קצוצת כנפיים לא הכאתי על חטא רציתי להשאר במעצר הלא-בית היה לי טוב בחום הכרעיים ובטחון התא וסיר הבינתיים אבל באה הפקודה צא חזור לארצך… צריכים אותי פה חזרתי וגמגמתי והקאתי את עצמי לדעת כי קטונתי הוא הבטיח היה עצמך היה לעצמך זאת התביעה ואני הסכמתי מן הסתם מן הצדק
צילי אחרי ואני לפניו משורגים לאורך הגלות איך ישלחני לחופשי ואני איכה אעזבנו הוא עברי ואני אברו הוא דרכי ואני מדרכו הוא החמצותי ואני החומץ צילי עצוב ואני עוד יותר אחריתו אחריתי אחריתי אחריתו אדם מת בדד למעט צילו ההולך לפניו ואחריו לא עוד
יום שלישי בסאן חואן קאפיסטראנו אבל אין סנוניות רק המוני יונקי דבש בקפה הקרוי על שמם והרכבות כה קרובות עוברות חולפות מי דרומה ומי צפונה מגיבות בשריקה לצליל הפעמון בבקתת העץ בעלת המאה יש מעט דיעה אוכל פלפל יווני שהכין הבולגרי ואפילו צלילי בוזוקי נשמעים על רקע המערב הפרוע לא כל כך ואני שוב תוהה [...]
שאלת מדוע הזקן ואני חושש שלא תביני הוא אכן מסתיר את עור הסנטר המתדלדל אך חשוב מכך לאין ערוך אני מנסה לכסות על ערוות העיניים
הזיכרון המתעתע המכה בך פתאום ללא אזהרה או שביל מחוץ להקשר ושוב נמוג ללא סדר או הגיון פה תמונה ושם תחושה נוטלת אותך בהינף אל הרגע הנה הוילון הוסר ועוד וילון איך היו הריחות של אפור וגשם ותחושת הבטן של משהו חדש האוחז בכוליותך וצביטת הלב מן הנחווה לראשונה הרוח שעברה בעצים שליד החלון הירושלמי [...]
כשהיינו שלובים משורגים זה בזה אמרתי בואי נמות ואת אמרת אני מתה ברסיס הרגע כמה חיים היינו
'אל תקרא אדם מאושר כל עוד לא ראיתה את הדף האחרון' סופוקלס, אודיפוס המלך הסיפור הארוך ביותר הוא סיפור חייך איך התחילו איך הילדות עברה מה קרה עם הנעורים השאיפות והתקוות היכן אבדו החלומות ושבריהם להיכן הוביל אותך הגורל להיכן הובלת את גורלך הבחירות ההחלטות השגיאות הכשלונות הרבים מעט ההישגים המבוך המפותל הפרקים שנסתיימו והאחרים [...]
החיים שבו ושרו המשוררים בפשטנות רדודה הם מסע אם כך אני שוב ושוב פסעתי על יד נדירות ולשביבי רגע על הכביש המהיר ושוב על יד המשעול הלכתי צעד ועוד צעד על יד המקום על יד התחושות על יד ההתנסויות על יד החיים ממש במקביל במרחק נגיעה אבל בלי להשיג הגם שחשתי שבאופק המקבילים נפגשים [...]
קום לך אל עיר ההריגה ובאת אל הסמטאות וראית את הילדים הפגועים ושרופים ושמעת את בכי האמהות ונהי האבות את הגברים המובסים ומושפלים את החורבות ואת איי הבתים והרחת את ריח החיות המתות וקרביהן שפוכים באכה אל העיר המסוכנת עיר הפלשתים העיר שמן הצדק להרוס והחרבת את העמלק מן הארץ אלו האנשים שמיצווה ומצווה לרדוף [...]
Homo sum: humani nil a me alienum puto על אודות עקרון סכום האפס אקונן על אותם אילו שמפאת פגיעה רגשית חסך או סתם תווי אופי נגשים אל המציאות הבינאנושית כאל שוק של משא ומתן הפועל על פי עקרון סכום האפס אשר על כן כל נתינה עבורם משמעה חסך או נטילה מנפשם ובשרם מה שאני [...]
